נאומה של נשיאת הנציבות האירופית, ד"ר אורסולה פון דר ליין , באוניברסיטת בן גוריון בנגב
מזל טוב! [נאמר בעברית]
הנשיא חיימוביץ,
רקטור היימס,
פרופסור פרדו,
פרופסור מזרחי,
שגרירים,
פקולטה יקרה,
סטודנטים יקרים,
שלום! [נאמר בעברית]
אני חשה כבוד וענווה מן ההכרה הזו.
לעובדה שהתואר דוקטור לשם כבוד ניתן מן המוסד המכובד הזה,
אוניברסיטת בן גוריון בנגב,
יש משמעות מיוחדת עבורי.
לא רק משום שרשימת הדוקטורים לשם כבוד שלכם היא בהחלט מרשימה. מסימון וויל ועד יצחק רבין.
יש גם סיבה אישית לכך.
אני אישה אירופאית בעלת לאום גרמני.
לא יותר מאשר לפני 80 שנים נרצחו מיליונים מבני העם היהודי על ידי גרמנים, בפשע הנורא ביותר בתולדות ההיסטוריה האנושית.
אנו בגרמניה מקבלים עלינו אחריות היסטורית מתמדת לפגיעה הבלתי אנושית הזו בציביליזציה.
זהו כתם בל יימחה על מצפונה של ארצי, ואסור לנו לשכוח אותו לעולם, ולא נשכח.
לכן, הרי זה מעין נס שאישה גרמניה כמוני תתקבל כאן בכבוד, במדינת ישראל, כחברה בין חברים, כמה דורות בלבד לאחר השואה.
אבל זה איננו נס.
נוכחותי כאן היא תוצאה של בחירה שנעשתה על ידי ממשלת ישראל, ובראש ובראשונה על ידי אדם אחד:
בן גוריון הגדול.
הוא אשר עשה את הצעד הראשון, ההיסטורי, כלפי פיוס עם הגרמנים.
הוא האמין שהדרך הנכונה ביותר לכבד את זיכרם של הקורבנות היא לבנות עתיד טוב יותר.
לזכותו של בן גוריון גם ייאמר שארצי הביטה ישירות בעיניהם של קורבנות הפשע שלנו, בפעם הראשונה.
הדמוקרטיה הגרמנית הצעירה התחזקה בעקבות הידוק הידידות עם מדינת ישראל שאך זה נולדה.
אנחנו התמודדנו עם אשמתנו ואחריותנו.
וכל זאת בעת שהפרוייקט האירופי החל לצעוד את צעדיו הראשונים.
עצם הסיבה להקמת האיחוד האירופי טמונה בשתי מילים.
לא עוד.
דור חדש של גרמנים גדל על ברכי ההנחה הזו.
ובהם גם אני.
אני יכולה לומר:, ללא שום הסתייגות, שלא הייתי נמצאת כאן היום לולא בן גוריון.
XXXXXXXXXXXXXXX
ככל שאני יכולה לחשוב, הייתי משוכנעת בשתי עובדות פשוטות.
ראשית,
אין אירופה ללא יהודי אירופה.
ושנית,
אירופה וישראל נועדו להיות ידידות ובעלות ברית.
זאת משום שההיסטוריה של אירופה היא ההיסטוריה של העם היהודי.
אירופה היא סימון וויל וחנה ארנדט
אירופה היא מאהלר, קפקא ופרויד.
אירופה היא ערכי התלמוד.
התחושה היהודית של אחריות אישית,
של צדק וסולידריות.
היום, כמעט שמונים שנה לאחר השואה, החיים היהודיים באירופה שוב משגשגים.
מדינות כמו פורטוגל ואוסטריה מגלות מחדש את מורשתן היהודית.
אני רואה זאת גם בבריסל.
רק לפני כמה חודשים היה לי הכבוד להדליק חנוכיה בלב הרובע האירופי.
איזו חוויה!
ועם זאת, החיים היהודים גם נתונים במאבק ובסכנה.
האנטישמיות לא נעלמה.
היא עדיין מרעילה את החברות שלנו,
וברחבי אירופה מתרחשות התקפות אנטישמיות.
זהו איום חדש וזהו אותו רוע ישן.
כל דור חדש חייב לשאת באחריות כדי שהעבר לא יחזור בשנית.
ולכן שמתי את המאבק באנטישמיות ובטיפוח החיים היהודיים באירופה בלב ליבו של סדר היום של הנציבות האירופית.
הדמוקרטיה שלנו פורחת אם גם החיים היהודיים באירופה פורחים.
במשך הדורות היה העם היהודי "אור לגויים".
והם יהוו אור לאירופה דורות רבים לעתיד.
XXXXXXXXXXXXX
יש לנו הרבה מן המשותף, יותר מאשר הגיאוגרפיה מציעה.
התרבות וערכינו המשותפים יצרו קשר עמוק בין אירופה לבין ישראל,
ואינני מדברת רק על השתתפותה של ישראל באירויזיון ובליגת האלופות.
הקשר ההדוק ביותר בינינו הוא האמונה בדמוקרטיה ובערכים דמוקרטיים.
וגם כאן, מורשתו של בן גוריון נמשכת.
בן גוריון האמין שכוחה של ישראל תלוי במוסדותיה הדמוקרטיים.
ושרק בדמוקרטיה יחושו האזרחים שהם חייבים לקבל אחריות על ביתם המשותף.
והוא צדק כל כך.
הודות לאמונתו, פרחה מאז מדינת ישראל.
הפכתם לאומה משגשגת למרות הנסיבות המאתגרות ביותר באזור מסובך.
קידמתם זכויות נשים בזמנים קשים, ומנהיגותה של גולדה מאיר היוותה מקור השראה לנשים בכל רחבי העולם.
גם לי, כנערה צעירה.
חופש המחשבה אצלכם הפך מדינה קטנה בעלת כמה מיליונים בלבד לפורצת דרך עולמית במדע ובחדשנות.
והדמוקרטיה חיזקה את קשר הידידות המיוחד בינינו במשך הדורות.
היום, יותר מאשר אי פעם, דמוקרטיות כמו אירופה וישראל צריכות להתקרב זו לזו.
לא משום שהדמוקרטיות שלנו מושלמות.
הן אינן.
אין דמוקרטיה מושלמת.
הדמוקרטיות מספקות את הסביבה שבה חברות מגוונות יכולות לשגשג.
והן מאותגרות כפי שלא היו אי פעם בעבר.
אנחנו יכולים לעזור זה לזה להתגבר על האתגרים.
ביחד אנו יכולות להתקרב צעד אחד אל האידיאלים של אבותינו ואימהותינו המייסדים.
גבירותי ורבותי
היום ברצוני להתמקד בשלושה אתגרים אלה,
- אתגרים הנובעים ממשטרים אוטוקרטיים.
- אתגרים הנובעים מן השינוי באקלים,
- אתגרים הנובעים מנסיגה בדמוקרטיות.
האתגר הישיר ביותר מבין האתגרים האלה בא ממשטרים אוטוקרטיים מעבר לגבולותינו.
התוקפנות הרוסית נגד אוקראינה היא מלחמה נגד עצם הדמוקרטיה.
זו מלחמה נגד הרעיון שהעם האוקראיני ריבון לקבל את החלטותיו לגבי עתידו.
מדי שנה בשנה דחפה החברה האוקראינית המגוונת והתוססת לקראת שינוי חיובי, וחיזקה את מוסדותיה הדמוקרטיים.
נגד כל האלה הקרמלין נלחם.
אין יותר סמלי מכך שהפצצות הרוסיות הראשונות על קייב נפלו בשערי אתר ההנצחה לשואה, ושהתעמולה הרוסית מתבססת על הרטוריקה המתועבת של "דה-נאציפיקציה" נגד אוקראינה דמוקרטית.
אנו רואים בדאגה את האיום הישן נושן להפוך את היהודים לשעיר לעזאזל בעת מלחמה.
אני יודעת שישראל סייעה לאוקראינה בטונות של סיוע הומניטרי ובית חולים שדה, וכי קיבלתם בברכה עשרות אלפי פליטים אוקראינים בארצכם.
במלחמה נגד דמוקרטיה נשקף סיכון לכולנו, ולנו, האירופאיים, הסיכונים גבוהים יותר.
הקרמלין ניצל את תלותנו בדלקים פוסיליים כדי לסחוט אותנו.
מאז תחילת המלחמה הפסיקה רוסיה במתכוון את אספקת הגז לפולין, בולגריה ופינלנד, ולחברות הולנדיות ודניות, בתגובה על תמיכתנו באוקראינה.
אבל התנהגותו של הקרמלין רק מחזקת את נחישותנו להשתחרר מן התלות בדלקים פוסיליים של רוסיה.
למשל,
אנו בוחנים דרכים לחזק את שיתוף הפעולה בתחום האנרגיה עם ישראל.
יש לנו שני פרוייקטים עיקריים בהכנה.
כבל האנרגיה התת קרקעי הארוך והעמוק ביותר המחבר בין ישראל לבין קפריסין ויוון.
וצינור גז ומימן נקי במזרח הים התיכון.
זו היא השקעה בביטחון האנרגטי של ישראל ואירופה גם יחד.
התשתית הזו גם תתרום לצמצום הפחמן מתוך תמהילי האנרגיה שלנו.
זו היא דוגמה נהדרת של דמוקרטיות הפועלות יחד לא רק בעתות עימותים אלא גם כדי להיאבק במשבר האקלים.
XXXXXXXXXXXXXXXXXXXX
שינוי האקלים הוא בהחלט האתגר השני שעל הדמוקרטיות שלנו להתמודד אתו.
ואף אחד לא מבין זאת יותר טוב מכם, כאן בנגב.
דוד בן גוריון האמין שכאן בנגב ייבחנו יצירתיותה של ישראל ורוח החלוציות
שלה.
הוא תמיד דיבר על "החובה להפריח את המדבר". ואת זאת בדיוק עשיתם מאז.
כפי שאנו יכולים לראות בבית הספר לקיימות ולשינויי האקלים.
אני משתאה כיצד אתם בוחנים ויוצרים חומרים העמידים בפני חום המדבר, וכיצד הצלחתם להתאים את גידולי המזון לאקלים המדבר.
אתם, פשוטו כמשמעו, גרמתם למדבר לפרוח.
היום, הפתרונות שאתם חוקרים מזה דורות יכולים לשנות את חייהם של מיליונים ברחבי העולם.
לפני כמה שבועות הייתי בדאבוס, בעת שהנשיא הרצוג דבר בדיוק על כך.
זה היה נאום חשוב שהדהד הרחק מעבר לאזור שלנו.
הנשיא הרצוג קרא לברית חדשה – ואני מצטטת –
"לעצב לא רק מזרח תיכון חדש, אלא מזרח תיכון מתחדש".
מזרח תיכון משגשג כמרכז עולמי של פתרונות בני קיימא
במזון, מים ובריאות, וכמקור לאנרגיה סולארית באירופה, אסיה ואפריקה."
אינני יכולה להסכים יותר מכך עם החזון הזה.
במשך דורות שתפו אירופה וישראל פעולה במדע ובחדשנות.
רק בחודש דצמבר האחרון הצטרפה ישראל לתוכנית המחקר והחדשנות הנרחבת של האיחוד האירופי.
היא נקראת "אופק אירופה" (Horizon Europe) ויש לה תקציב של כמעט מאה מיליארד יורו.
עכשיו הוא הזמן להעמיד את שיתוף הפעולה שלנו לרשותם של הנזקקים ביותר בעולם, ולשרות המאבק בשינויי האקלים.
XXXXXXXXXXXXXXXXXX
גבירותי ורבותי,
האתגר השלישי והאחרון לדמוקרטיה שעליו אני רוצה לדבר הוא אולי עדין יותר מן האחרים.
זהו השינוי בתוכנו.
זוהי הסכנה שבנסיגה לאחור שבפניו ניצבות הדמוקרטיות שלנו.
דמוקרטיה היא מעצם טבעה פעולה נמשכת.
יש לתרגל ולחדש אותה מדי יום ביומו.
כל אחת מן הדמוקרטיות שלנו שונה וייחודית.
אבל בסופו של דבר הדמוקרטיה על כל צורותיה מסתכמת באותו דבר.
כפי שאמר בן גוריון: התכונה הבולטת ביותר של דמוקרטיה איננה שלטון למען העם.
היא שלטון על ידי העם".
דמוקרטיה מעניקה קול לאנשים.
היא נותנת להם את הכוח לשנות דברים על ידי הצבעתם.
בדמוקרטיות
אנחנו אפילו נאבקים על החופש של אנשים שלא להסכים אתנו.
החופש להביע את דעתך.
ולשנות את דעתך.
החופש להיות אתה עצמך –
כך שלמרות שאתה שונה מן הרוב אתה תמיד שווה בפני החוק.
זה מה שקושר דמוקרטיות יחדיו.
ההכרה שאנו כולנו שונים, אבל כולנו שווים.
XXXXXXXXXXX
כיום כל זה ניצב בפני אתגרים שונים.
החברות היום מפוצלות יותר.
הדיון הפומבי נעשה מקוטב יותר וקשה יותר ויותר להתמקד בטובת הכלל.
החל ממתקפות על שלטון החוק וחופש העיתונות והמחקר בחלקים אחדים של אירופה ועד לזכויות מיעוטים ודו קיום כאן באזור.
בדמוקרטיות חייב להימצא מקום לכולם, כולל אלה
- החושבים אחרת,
- המאמינים אחרת, או באים ממוצא אחר.
XXXX
ישראל היא דמוקרטיה תוססת.
עמידותה מוערכת בכל העולם.
החברה הישראלי מגוונת בצורה שלא תיאמן.
בחלקת אדמה קטנה זו חיים יחדיו בני דתות שונות וכאלה שנולדו בכל יבשות העולם.
משפחות שחיו כאן במשך דורות ומשפחות שאך זה הגיעו.
גיוון יכול להוות כוח אדיר.
אבל הדרך לדו קיום בשלום ארוכה.
ודמוקרטיה לעולם אינה מושגת עכשיו ולעולם.
זה נכון גם לגבי האיחוד האירופי.
כמו דמוקרטיות אחרות אירופה עומדת מול איומים חיצוניים.
החל ממידע כוזב ועד להתערבות בבחירות שלנו.
ויש גם אתגרים מבפנים, מתוך החברות שלנו, החל מלאומנות, עבור בשנאת זרים ורוויזיוניזם וכלה באנטישמיות.
עלינו לחזק את דרך החיים הדמוקרטית שלנו בכל יום ויום.
עלינו לטפח את הפתיחות שלנו ואת הגיוון שלנו.
עלינו להגן על
- חופש העיתונות שלנו,
- עצמאותם של השופטים שלנו,
- על שוויון כל האנשים בפני החוק.
לשמר את הדמוקרטיה במצב טוב היא עבודה קשה.
אבל זו עבודה ראויה.
לא מושלמת ככל שתהיה, זה הדבר הטוב ביותר שבדמוקרטיה.
רודנים אינם יכולים להודות בטעויות
דמוקרטיות יכולות תמיד לשפר ולתקן.
משום שאנו, העם, תמיד יכולים לשפר אותה.
משום שאנו, העם, הננו המגנים האולטימטיביים של הדמוקרטיה.
גבירותי ורבותי
לגבי כל אחד מן האתגרים שעליהם דיברתי היום –
אני מרגישה את אחריותו של דורנו להשאיר לכם עולם טוב יותר מזה שירשנו.
אבל אתם –
האנשים הצעירים כאן בחדר, הדור הבא –
הוא שיכתוב את הפרק הזה.
האנרגיה שלכם, האמפתיה שלכם, הידע, הסובלנות והעבודה הקשה שלכם, אהבתכם, הם שיעצבו את העולם ואת הדמוקרטיות של מחר.
וזה נוסך בי ביטחון
משום שהדור שלכם הוא גם
- המחונך ביותר,
- המודע ביותר לאקלים
- והפתוח ביותר
אשר העולם ידע מאז ומתמיד.
בן גוריון אמר בימיה הראשונים של מדינת ישראל,
"עצמאות אין פירושה שחרור מעולו של הזר בלבד.
לעצמאות יש מובן חיובי, והוא החשוב ביותר.
התוכן החיובי של עצמאות משמעו אחריות.
זוהי עצמאות של הלב.
ועצמאותו של הרצון".
תחי אירופה.
עם ישראל חי [נאמר בעברית]