אדוני היושב ראש,

חברי כנסת יקרים,

ערב טוב, שלום לכולם

כבוד גדול הוא לי להיות אתכם כאן, בירושלים. במקום היסטורי זה, מקום של גורל, של תקווה. במקום זה של דמוקרטיה – של חרות ועוז רוח.

בהיותי כאן אני מביאה עמי את בשורתה של אירופה, להדגיש כי היחסים בין עמינו עמוקים וכי הקשר המשותף בינינו חושל במהלך ימי האימים של ההיסטוריה המשותפת שלנו. זהו קשר שנוצר מתוך סבל וגאולה. קשר שכוחו טמון בפתיחות, ביושר, בכנות שלו - אפילו בביקורת - אבל בקשר שעמד ויעמוד במבחן הזמן.

זהו ביקורי הראשון – אבל לא יהיה האחרון – רציתי לבוא מוקדם עם תחילת כהונתי, לשלוח מסר של רצוננו להשתלב. להדגיש את מחויבותו של הפרלמנט האירופי לפתח את הקשרים בינינו ולהדגיש כי האיחוד האירופי וישראל שותפים ביותר מאשר רק ההיסטוריה.

היום ברצוני להתמקד בעתיד, בשותפות האיתנה הקיימת בין אירופה לבין ישראל, וכיצד אנו יכולים לפתח אותה גם הלאה. להתמקד בחיזוק הקשרים בין הפרלמנט האירופי והכנסת הזו. אני רוצה לדבר על שיפור הקשרים בתרבות, במדע, במסחר, בחינוך, באומנויות ,בטכנולוגיה ובשלום. לדבר על מה צופן לנו העתיד המשותף.

אני אופטימית, אבל אינני מתעלמת מן האתגרים שאתם מתמודדים עימם, מן האיומים – אחדים מהם קיומיים איתם אתם מתמודדים, את הקשיים שבקיום דמוקרטיה מלאת חיות... אני אופטימית משום שאני יודעת שעל האתגרים האלה אפשר להתגבר.

בעיני רבים מחוץ לישראל לא יעלה על הדעת שעצם זכות קיומה של ישראל עדיין מוטל בספק. ברצוני להיות ברורה: אירופה לעולם תתמוך בזכות הקיום של ישראל.

היה זה ג'ון פ. קנדי אשר אמר: "ישראל לא הוקמה כדי להיעלם – ישראל תשרוד ותשגשג. היא ילדת התקווה וביתם של האמיצים".

אני נוכחתי בכך בעצמי כאשר פגשתי ביום ראשון צעירים מאוניברסיטת תל אביב. סטודנטים מרקעים שונים רוצים לחיות וללמוד. הם מסתכלים לעבר אירופה, חולקים עימה השקפת עולם ומשתפים פעולה עם אירופה. הם רוצים להאמין שהשלום הוא בר השגה.

גבירותי ורבותי,

השלום הוא קשה, אבל באירופה אנו יודעים שהשלום אפשרי. שלום עם ביטחון. שלום עם חירות. שלום עם כבוד. שלום עם צדק.

הרב יונתן זקס כתב: "שלום הוא פרדוקס. אין בו את הטוהר והבהירות של מלחמה שבה הנושאים – הגנה עצמית, כבוד לאומי, פטריוטיזם, גאווה – הם חד משמעיים ומשכנעים. המלחמה פונה אל תחושת הזהות הבסיסית ביותר שלנו: יש "אנחנו" וישנם "הם", יש אויבים ויש ידידים, ואין שום אפשרות לבלבל בין השניים. כאשר האויבים לוחצים ידיים, מי עכשיו הוא "אנחנו" ומי "הם"?

שלום אינו קל. שלום מעצם טבעו משמעו לחיות תוך חילוקי דעות בכבוד הדדי כפי שמתחייב בדו קיום. זה מוכרח להיות צדק. זה חייב להיות שיוויון הזדמנויות. זה חייב להיות הורים שרואים את עתיד ילדיהם.

אירופה מורכבת מקהילות שונות עם תרבויות, אומות, אמונות ומסורות שונות. תפקידו של הפרלמנט שלנו הוא להבטיח שכל אחד ייכלל באירופה שלנו – ושאף אחד לא נישאר מאחור. אני, כמו רבים כל כך כאן, מאמינה בכוחה של הדמוקרטיה הפרלמנטרית ובדיפלומטיה פרלמנטרית – להביא לשינוי חיובי.

עלינו מוטלת האחריות לחנך ולהילחם בנרטיבים רעילים. בורות מקדמת פחד וחוסר אמון. בורות מקדמת שנאה. והחינוך הוא הנשק הטוב ביותר להילחם בדעות קדומות, להילחם בקיצונים.

היה לי הכבוד לבקר היום ביד ושם. תזכורת מרגשת לחיים שאבדו, לילדים שנרצחו רק כי הסבים שלהם היו יהודים, לזכרונות שלנצח ישמרו.

כואב לי להגיד כי היום אנו רואים שהאנטישמיות עולה. אנחנו יודעים שזהו תמרור אזהרה לאנושות. זה נוגע לכולנו.

אני אהיה ברורה: להיות אנטישמי פירושו להיות אנטי-אירופי. בכל יום אנו עדים להתקפות על יהודים, על בתי כנסת – מקומות של שלום, של עבודת אלוהים עדיין מהווים מטרות.

הפרלמנט האירופי מחויב לשבור את המעגל. להילחם באנטישמיות. להבטיח שנזכור את ההיסטוריה ההרסנית ושלקחי העבר לעולם לא יישכחו. עלינו מוטלת החובה לזכור, אפילו כאשר קולם של השורדים אינו יכול להישמע עוד.

הפרלמנט האירופי מבין את האחריות שבעשיה זאת. האישה הראשונה ששימשה כנשיא של הפרלמנט שלנו הייתה סימון וייל, מספר 7-8-6-5-1 , אשר שרדה את הזוועות ואת הרשע של אושוויץ כדי לשנות את פניה של אירופה. המחויבות שלנו היא אישית וגם מוסדית – אנחנו לא נהסס.

חברי הנכבדים,

דבריי היום הם אודות תקווה. תקווה לשלום. תקווה לריפוי. תקווה בעתיד. תקווה לצדק. תקווה לוודאותה של האמונה. אמונה ברצונם של האנשים וביכולתו של דורנו להתגבר ולהתמודד עם האתגרים שחמקו מן הדורות הקודמים.

תחושת התקווה הזו, נטל ההיסטוריה, האמונה היא שהובילה לתגובתה של אירופה לפלישה לאוקראינה.

פוטין החזיר את המלחמה לאירופה. פלישה שערורייתית לאוקראינה עצמאית וריבונית. עצם יסודותיו של הסדר העולמי המושתת על כללים זועזעו מיסודם.

עכשיו פוטין מאיים על העולם בנשק גרעיני. עלינו לפעול יחדיו ולעשות ככל שביכולתנו כדי למנוע מרוסיה מלהשתמש בו ומשחקנים לא-דמוקרטיים אחרים להשיג כלי נשק גרעיניים שיגרמו להרג נוסף ולהרס בלתי ניתן לתיקון.

המלחמה באוקראינה איננה מלחמה מקומית או אזורית. השפעת המתרחש באוקראינה מורגשת גם בישראל. מתחילת המלחמה נאלצו כמעט 6 מיליוני אוקראינים לברוח מארצם – כ 27,000 אוקראינים מצאו מקום מבטחים כאן בישראל. הם צועדים בעקבותיה של אחת מדמויות הענק של ישראל – גולדה מאיר – אשר נולדה לפני 121 שנים, בחודש הזה, בקייב.

רוסיה מאיימת על הביטחון התזונתי של העולם, היא משמידה שדות, חוסמת נתיבי תחבורה, גורמת מחסור מלאכותי במזון. חוסר ביטחון תזונתי מביא בעקבותיו חוסר יציבות, כאוס, ומאלץ אנשים לעזוב את בתיהם ואת ארצם. הוא עלול לערער איזונים רגישים הרחוקים מאד מן המקור. זו הסיבה שהקהילה הבינלאומית חייבת להישאר איתנה ומאוחדת כדי להבטיח שהסנקציות על רוסיה יהיו אפקטיביות ללא אפשרות לניצול פרצות.

גבירותי ורבותי,

בחודשים האחרונים היה עלי לדבר על מלחמה. ועם זאת, הן הבסיס והן היעד הסופי של הפרויקט האירופאי הוא שלום. שלום, דמוקרטיה וחירות – הם יעדים מרכזיים לעתידה של אירופה, של ישראל ושל האזור הזה.

הרשו לי לומר זאת כאן: לאלה המטיפים לאלימות אין את התשובות. אלימות אף פעם לא הייתה הפתרון. ואין הצדקה לטרור.

אין תירוצים לטרור. לאנשים מגיע לנהל את חייהם כרגיל, לשלוח את ילדיהם לבית הספר, ללכת במורד הרחוב חופשיים מפחד. טרור לא ישבור את רוחנו.

אירופה מאחדת בין אנשים, מגינה על העקרונות שהובילו אותנו מעפר המלחמות והשואה אל שלום ושגשוג. הפרלמנט האירופי תומך בכל תוקף בתהליך השלום במזרח התיכון. אנו תומכים בפתרון שתי מדינות - עם מדינת ישראל בטוחה ומדינה פלסטינית עצמאית, דמוקרטית, בעלת רצף טריטוריאלי ובת קיימא - החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון.

אני יודעת שישנם מי שאינם מסכימים. אני יודעת שהיו התחלות כושלות רבות בתהליך הזה. אני יודעת שלא כל אחד רואה בשלום כמטרה. ואני יודעת כמה קשה הוא לומר לאמא שבנה נהרג שהשלום הוא התשובה. ויש יותר מדי אימהות כאלה. הרבה יותר מדי.

אבל השלום הוא הדרך היחידה להתקדם. הדרך היחידה בפני ישראלים ופלסטינים לחיות בביטחון ובשגשוג.

התהליך הוא בר ביצוע. הסכמי אברהם לבטח לא נראו אפשריים רק לפני זמן קצר, אבל הם הוכיחו שלא תמיד ההיסטוריה צריכה לחזור על עצמה. שבהחלט אפשר לשבור את מעגל הקסמים.

הרשו לי לסיים והדגיש שהפרלמנט האירופי תמיד יהיה בן ברית איתן בחיפושי הדרך קדימה, בחיפוש אחר שלום, וכל המשאבים שבידינו יועמדו לרשותכם לצורך המטרה הזו.

סיפורה של האומה הגדולה שלכם הוא סיפור של תקווה, של התמדה, של אמונה והתגברות על קשיים. זה הוא הרגע שבו ישראל יכולה להוביל את העולם לא רק בחיפושים אחר השלום החמקני, אלא במציאתו.

ואם למדתי דבר אחד, הרי הוא שעדיין לא נקבע כיצד יחיה הדור הבא, ומה ילמד. שהעתיד עדיין לא נכתב.

בן גוריון דיבר על האידיאליזם הכרוני של העם היהודי. זו תכונה שאני מזהה סביב האולם הגדול הזה בעיר הקדושה הזו. העולם צריך מנה מן האידיאליזם הזה עכשיו.

יחד אנו מסוגלים להגשים את הבלתי אפשרי. סיפורה של אירופה, עמידתה של ישראל הן בדיוק ההוכחה לכך.

תודה רבה לכם.