ישראל והאיחוד האירופי

הבסיס המשפטי ליחסים הוא הסכם ההתאגדות איחוד אירופי-ישראל שנכנס לתוקף בשנת 2000. ההסכם כולל הוראות בדבר דיאלוג פוליטי סדיר, חופש כינון וליברליזציה של שירותים, תנועה חופשית של הון וכללי תחרות וחיזוק שיתוף הפעולה הכלכלי והחברתי. ההסכם קובע כמרכיב יסודי בתוכו את כיבודם של זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים. הוא מכונן גם מועצת התאגדות הנערכת בדרג שרי חוץ ונתמכת על ידי ועדת התאגדות.  

יחסי האיחוד האירופי וישראל נשענים על תכנית הפעולה מ-2005 במסגרת מדיניות השכנות האירופית. תכנית הפעולה נועדה לשלב את ישראל בהדרגה במדיניויות ובתכניות אירופיות, וכוננה גם את עשר ועדות המשנה הנפגשות באופן סדיר כדי לדון בעדיפויות ולהחליף דעות.  

In light of the brutal and indiscriminate terrorist attack by Hamas across Israel on 7 October 2023, the EU condemns, in the strongest possible terms, the Hamas group and reiterates its support for Israel in its right to defend itself, in line with international law.   The EU considers Hamas and Palestinian Islamic Jihad (PIJ) terrorist organizations. Through the sanctions measures against Hamas and its supporters approved in January and April 2024, the EU showed decisiveness against the brutalities committed on October 7. Israelis and Palestinians deserve to live in a just, lasting, and secure peace. The EU has worked with its partners with absolute urgency to contribute towards ending the fighting, freeing the hostages and improving the humanitarian situation in Gaza, reiterating the importance of ensuring the protection of all civilians, at all times. 

The European Union stands ready to contribute to the implementation of the Comprehensive Plan to End the Gaza Conflict in accordance with United Nations Security Council Resolution 2803, including through the European Union Border Assistance Mission to the Rafah Crossing Point (EUBAM Rafah) and European Union Police Mission for the Palestinian Territories (EUPOL COPPS). 

The EU is committed to engage against extremist settlers’ violence in the Occupied Palestinian Territories. From April 2024, the Human Rights Sanctions Regime also applies to specific individuals and entities that are responsible for serious human rights abuses against Palestinians in the West Bank and East Jerusalem.

קשרי הסחר מוסדרים על ידי הסכם סחר חופשי המהווה חלק מהסכם ההתאגדות איחוד אירופי-ישראל משנת 2000. 

האיחוד האירופי הוא השוק הגדול ביותר שעמו מקיימת ישראל סחר – כשליש מהיקף הסחר הכולל שלה. ישראל דורגה כשותפת הסחר ה-24 של האיחוד האירופי בשנת 2020. המוצרים הנסחרים ביותר הם כימיקלים ומוצרים קשורים, מכונות, ציוד תחבורתי ומוצרי תעשייה. 

ההסכמים העקריים בתחום הכלכלה בין האיחוד האירופי וישראל הם: 

•  הסכם חקלאות ודגה, ששיפר משמעותית את הנגישות לשווקים (2010). 
• הסכם "שמיים פתוחים" – הסכם תעופה (נכנס לתוקף במלואו ב-2018) שפתח עוד יותר את התעבורה האווירית בין האיחוד האירופי וישראל וההסכם הקשור המאגד את ישראל ל–Eurocontrol (2016). 
• הסכם הערכת תאימות וקבלת מוצרים תעשייתיים (ACAA), המסדיר בשלב הנוכחי הכרה הדדית ברישוי תרופות.  

הצדדים מקיימים בקביעות מפגשים במסגרת תתי-ועדות בנושאי סחר וכלכלה, המחזקים את שיתוף הפעולה. האיחוד האירופי תומך גם בתהליך הרפורמה של השוק הישראלי, שמטרתו להפחית את יוקר המחיה כולל הקלה על כניסת מוצרי יבוא, תוך חילופי שיטות עבודה מיטביות ותמיכה בהתאמת החקיקה הישראלית לחקיקת האיחוד האירופי, באמצעות תכניות Twinning  ו- TAIEX. 

למידע נוסף בנוגע לסחר של האיחוד האירופי עם ישראל לחץ כאן  

שראל נהנית ממכשיר השכנות האירופי (ENI: European Neighbourhood Instrument), המעמיד את רוב המימון במסגרת מדיניות השכנות האירופית. לתקופה 2014-2020, מתוכנן מימון ENI בסך 2 מיליון אירו לשנה לכיסוי שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל במסגרת מיזמי Twinning.   

גופים ישראליים לא-ממשלתיים זכאים לתמיכה במסגרת מגוון תכניות הממומנות מתקציב ה-ENI ומתקציבים אחרים של האיחוד האירופי. למידע נוסף, ראו פרויקטים.